תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף כז
כמה מרובע יתר על העיגול רביע שאם תקיף טפח עגול סביב בחוטי' דקין עד הנקודה האמצעי' שבעיגול ותחתוך מן הנקודה ולמטה כל החוטין לשנים ותפשטם יהיה העליון ארוך שלשה טפחים והאחרים מתקצרי' והולכין עד הנקודה שהיא חצי טפח מן החוט העליון תחתוך שוב כל החוטין לשנים ושים הארוך בצד הקצר נמצא הרבוע אורכו טפח ומחצה ורחבו חצי טפח דהיינו שלשה חתיכות של חצי טפח על חצי טפח ובטפח מרובע יש בו ארבע חלקים של חצי טפח כ"כ התוספות בעירובין:
קנה שני אילנות בתוך של חבירו מביא ואינו קורא משמע דאף על גב דאינו קורא דכיון דלית ליה קרקע לא מצי למימר ראשית פרי האדמה אשר נתת לי כדפירש רש"י ז"ל בפרק הספינה מכל מקום צריך להביא ביכורים ותימה דאם כן אמאי קאמר עולא אילן הסמוך למיצר אין מביאין ממנו ביכורים אמאי אין מביאין נהי דלית ליה קרקע ולא מצי לקרות הפרשה מכל מקום הוה ליה להביא ביכורי' כדקתני הכא. ועוד תימה אמאי נקט עולא גזלן הוא כי לא הוי גזלן נמי כיון דלית ליה קרקע לכך נראה כדפירש ר"ח ז"ל דטעמא משום דאין מביאין גזל על גבי המזב' ולהכי נקט גזלן הוא ואין מביאין ממנו ביכורים דאי לאו דגזלן הוא אף על גב דלית ליה קרקע מ"מ הוה צריך להביא אלא שלא היה קורא הפרשה אבל כיון דגזלן הוא אסור אפי' להביא ממנו ביכורים והיינו דקתני קנה שני אילנות בתוך שדה של חבירו מביא ואינו קורא דאע"ג דלית ליה קרקע מכל מקום צריך להביא דהתם לאו גזלן הוא כיון שקנה היניקה מיהו אינו קורא דלא מצי למימר האדמה אשר נתת לי דקרקע לאו דידיה היא וכי היכי דבאילן הסמוך למצר תוך ט"ז אמה הוי גזלן ואין מביאין ממנו ביכורים אע"ג דאינו יונק משל חבירו אלא מקצת הכי נמי לענין קריאת הפרשה כל שהוא יונק משל חבירו אפילו מקצת לא מצי קרי האדמה אשר נתת לי להכי פריך ת"ש הקונה אילן וקרקעו מביא וקורא מאי לאו כל שהוא ואי אמרת האילו יונק שש עשרה אמה כי קנה קרקע כל שהוא מאי הוי הא אכתי יונק הוא משל חבירו חוץ לאותו כל שהוא שקנה ולא מצי קרי האדמה אשר נתת לי אלא ודאי אילן יונק אלא תחתיו וחוצה לו קצת א"כ אילן הסמוך למצר תוך שש עשרה אמה אמאי אין מביאין ממנו ביכורים הא לא הוי גזלן ומשני לא י"ו אמה ופריך ת"ש הקונה שני אילנות בתוך של חבירו מביא דכיון שקנאו לא הוי גזלן ואינו קורא דאע"ג שקנה היניקה מ"מ לא מצי קרי האדמה אשר נתת לי מאי לאו כל שהוא ואי אמרת דאילן יונק שש עשרה אמה כו' כדפי' בקושיא קמיית' והא דקאמר לחומרא לא דק אע"ג דקולא היא דמייתי גזל על גבי המזבח י"ל כמ"ש התו' דחוץ לשש עשרה פעמים מביא פעמים אינו מביא ולא איירי עולא אלא במאי דאינו מביא תוך שש עשרה אמה:
ובדחלולי סגי דחלולי לשון יראה כדפי' ר"ח ז"ל והשתא ניחא דה"ק אי ממתניתין ה"א דלמא מייתי עורב טומאה ושדי התם וסגי בדחלולי בעלמא ומתניתין דקתני כל האילן כנגד המשקלות בדליכא דחלולי איירי אבל כי עביד דחלולי ה"א דאין צריך לקוץ: