תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף כג
אי נמי אחולי אחלי בני ר"ה גביה כתבו התוספות שבעה טובי העיר וכו' וכיון דליכא לכל חד בדרך אלא פורתי מחלי טפי מיחיד וקשה דבסוף פרק חזקת הבתים איתא רבי אמי הוה ליה זוזי דנפקי למבואה וההוא גברא נמי הוה ליה זוזא דהוה מפיק לר"ה הוו קא מעכבי עליה בני ר"ה אתו לקמיה דרבי אמי אמר ליה זיל קוץ אמר ליה והא מר נמי אית ליה אמר ליה דידי למבואה מפיק בני מבואה מחלין דידך לר"ה מפיק מאן מחיל גבך מדקא מפליג בין מבוי לר"ה ולא קאמר דידי מחלין דלא קא מעכבי עלי דידך לא מחלין כיון דקא מעכבין עלך משמע דבעי למימר דאפילו אי לא הוו קא מעכבי עליה בני ר"ה אי נמי אפילו אי הוה טעין שכבר מחלו לו בני ר"ה אפי' הכי לא מהני דבני ר"ה לאו בני מחילה נינהו דמאן פייס ומאן שביק ואם כן אמאי קאמר הכא דאחולי אחול בני ר"ה גבי ועוד דכיון דמסתבר דיחיד מחיל טפי מרבי' הוה ליה לפרושי טעמא בהדיא והוה ליה למימר אחולי אחול בני בני ר"ה גביה כיון דליכא לכל חד אלא פורתא כמו שכתבו התוספות לכך נראה דהך אי נמי אחולי בני ר"ה גביה לא גרסינן ליה אלא הכי גרסינן דאי אשמעינן התם גבי ר"ה אמור כונס לתוך שלו הוה אבל הכא דליכא למימר הכי אימא לא ואי אשמעינן הכא וכלי וכן גריס רב אלפס ז"ל והרא"ש ז"ל ומפ' בתרא דמגילה דקאמר רבא אבל מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אפילו למשתי ביה שיכרא שרי לאו ראייה דהתם אבית הכנסת של כפרים קאי שלא עשו אותה אלא על דעת בני הכפר לבדם לכך שרי בכי האי גוונא אבל הכא דרך ר"ה על דעת כל אנשי העולם נעשה ושל כל ישראל הוא והוה ליה כב"ה של רבים דקאמר התם דאסור למוכרה כלל כיון דמעלמא אתו ליה:
רוב וקרוב הולכין אחר הרוב כתבו התוספות דממתני' דתשעה חניות שמעינן לה ורבי חנינא אתי לאשמעינן דאפילו בקורבא דמוכח אזלינן בתר רובא וכתבו דכולה שמעתא בקורבא דמוכח איירי וקשה דרבי חנינא אמורא הוא ולדבריהם הוה ליה לפרש בהדיא ולמימר רוב וקרוב הולכין אחר הרוב אפי' בקורבא דמוכח ורבא נמי בסמוך שמע מינה מדרבי חייא רוב וקרוב הולכין אחר הרוב הוה ליה לפרש ולומר שמע מינה רוב וקרוב הולכין אחר הרוב אפילו בקורבא דמוכח. ועוד קשה כי פריך בסמוך אדרבי חנינא מעגלה ערופה ומסיפא דמתני' דנמצא בין שתי שובכות דלא איירי בקורבא דמוכח טפי הוה ליה למיפרך הכי אמתני' דתשעה חניות והתוספות כתבו דעיקר לא פריך אלא משום דבעי למיפרך וניזל בתר רובא דעלמא ודוחק הוא. ועוד קשה דקאמר בסמוך ושמע מינה רובא דאורייתא וכתבו התו' דאשמעינן רובא דליתיה קמן דהוה דאורייתא וא"כ מנא להו דר' חנינא אשמעינן אפילו קורבא דמוכח דלמא רבי חנינא נמי רובא דליתיה קמן אתי לאשמעינן דמתני' דתשעה חניות רובא דאיתיה קמן הוא. ועוד דקאמר בסמוך לימא בדרבי חנינא קמיפלגי ורב לית ליה דרבי חנינא דכיון דקורבא דמוכח הוא לא אזיל בתר רובא היאך מצי למימר הכי דא"כ מאי איריא דכנגד עיר שרוב' עובדי כוכבים אסירא לפלוג בדידיה בד"א בקורב' דמוכח אבל בקורבא דלא מוכח אפילו כנגד עיר שרובא ישראל אסירא דבקורבא דמוכח ורובא עובדי כוכבים כל שכן הוא דאסירא. ועוד דאם כן צריך לחלק דבריו דהא דקאמר כנגד עיר שרובה ישראל מותר איירי דוקא בקורבא דמוכח והא דקאמר כנגד עיר שרובה עובדי כוכבים אסירא איירי בין בקורבא דמוכח בין בקורבא שאינו מוכח. לכך נראה דבכולה שמעתא לא אסיק אדעתיה מידי מקורבא דמוכח ור' חנינא לא אתי לאשמעינן אלא הא דרוב וקרוב הולכין אחר הרוב דרובא עדיף דאי ממתני' דתשעה חניות ה"א בנמצא באמצע כמו שכתבו התוספות מעיקרא וא"ת דבסמוך פריך תנן ניפול הנמצא תוך חמשים אמה הרי הוא של בעל השובך ואף על גב דאיכא אחרינא דנפיש מינה היכי מצי למימר הכי דאם כן תיקשי מאי שנא תוך חמשים שהוא של בעל השובך וחוץ לחמשים הרי הוא של מוצאו ועל כרחך צ"ל דתוך חמשים אמה שאני דהוה קורבא דמוכח כיון דכרסייהו בתוך חמשים אמה מליין כמו שכתבו התוספות ואם כן מאי פריך לדרבי חנינא כיון דר' חנינא בקורבא שאינו מוכח קאמר ויש לומר דודאי לא אסיק אדעתיה לחלק בין קורבא דמוכח לקורבא שאינו מוכח והוה מצי למימר וליטעמיך מאי שנא תוך חמשים אמה מחוץ לחמשים דלמאי דמסיק דבמדד' איירי ניחא וכן בסמוך דפריך מסיפא דקתני נמצא בין שתי שובכות דבעי למימר דאף על גב דחד מנייהו נפיש מחבריה צריך נמי לומר דהוה מצי למימר וליטעמיך כמו שכתבו התוספות ונראה דכי היכי דשאני לן בין קורבא לקורבא דאם הוא קרוב מאוד הוה קורבא דמוכח ואם אינו קרוב כל כך הוה קורבא שאינו מוכח הכי נמי שאני לן בין רובא לרובא שאם אין ברוב יותר על המיעוט רק אחד או שנים הוה רובא שאינו מוכח אבל אם הרוב יותר על המיעוט הרבה מאוד כגון שאין במיעוט אלא אחד או שנים והרוב יתר עליו אלף או מאה הוה רובא דמוכח ורבי חנינא בשוין איירי שאם יש רוב וקרוב שניהם מוכחין או שניהם אינם מוכחין ס"ל דרובא עדיף אבל היכא דאיכא קורבא דמוכח כגון שהוא קרוב מאוד או הוכחה אחריתי ורובא שאינו מוכח שאין ברוב יתר על המיעוט כי אם אחד או שנים וכ"ש איפכא דאיכא רובא דמוכח וקרוב שאינו מוכח אזלינן בתר מלתא דמוכח וכולהו הנך דמייתי בשמעתין בשוין איירי דגבי נידה דקורבא דמוכח הוא כיון שאינו יכול לבא מן החדר אא"כ שחתה ביותר כמו שכתבו התו' הוה נמי רובא דמוכח דדם עלייה מיעוטא דמיעוטא הוא ודם המקור הרבה מאוד וההיא חצבא דאשתכח בפרדסא דערלה גופיה דהוה קורבא דמוכח איכא למימר דהוה נמי רובא דמוכח דלא הוה ערלה אלא ההוא פרדס לחודיה ושאר כל הפרדסים שסביבותיה כולן לאו של ערלה הוו והיו שם סביבותיה פרדסי' הרבה מאד. ולגבי רובא דעלמא אף על גב דנפיש טובא כל קורבא קורבא דמוכח הוא כמו שכתבו התוספות ולהכי פריך וניזל בתר רובא דעלמא אי נמי המקשה בעי למימר דקורבא דלא מוכח עדיף אפילו מרובא דמוכח וההיא דחבית שצפה בנהר נמי בשוין איירי ברובא וקורבא דמוכח או איפכא ובש"ע טור י"ד סי' קכ"ט כתב חבית של יין שצפה בנהר כו' ואם נמצאת כנגד עיר שרובה עובדי כוכבים אם רוב הסביבות ישראל אפילו מוכיח קורבתה שהיא של עובדי כוכבים שקרוב' הרבה לעיר של עובדי כוכבים מניחין הקרוב והולכין אחר הרוב. וכתב עוד שם בחבית של יין שנמצאת בכרמו של ישראל דאזלינן בתר רובא אף על גב דאיכא קורבא דמוכח ומשמע דאפילו אין הרוב יתר על המיעוט רק כל דהו אזלינן בתריה אפי' לגבי קורבא דמוכח והנראה בעיני כתבתי: