אור ברסלב

תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור

דף ח

דף ז

והם תכו לרגליך תני רב יוסף כו' דכל קדושיו צדיקים נמי במשמע אף על פי שאינם גדולים בתורה לכך מייתי הא דרב יוסף דמפרש סיפא דקרא בתלמידי חכמים שמכתתין רגליהם ואם כן מסתמא רישא דקרא נמי בתלמידי חכמים דוקא איירי אבל צדיקים שאינן גדולים בתורה חייבין במס והא דמייתי ראיה מדכתיב מנדו בלו והלך לא שליט למירמא עליהון אף על גב דלאו משום דעסקי בתורה הוו פטירי יש לומר דבנין בית המקדש כעוסק בתורה דמי כדאמר לעיל הוא כבה אורו של עולם ילך ויעסוק באורו של עולם

דלויה פלגא פירש רש"י ז"ל מחל המלך דמי החצי וסילקה מעליהון וקצת קשה כיון דלפי ערך נפשות שדיוה כי פש ההוא כובס אמאי קאמר שדיוה אכובס משמע דשדיוה לפלגא אכובס ולא שדי עליה לפי ערך והמרדכי כתב דר"ת גריס דליוה אפלגא פירש כל הכלילה שדיוה אפלגא דאישתיור אבל קשה דאם כן אמאי משנה הלשון דמעיקרא נקט דליוה והדר נקט שדיוה

איפרא הורמיז כתבו התוספות דמשמעות הלשון חן מאת המקום נראה דלהכי בסוף מציעא כי קלסיה שבור מלכא להא דרבי שמעון אמר אפריון נמטי ליה לרבי שמעון ופירש"י ז"ל חן שלנו לפי שמלכותו היה נקרא על שם החן כדאמרינן הכא לכך אמר חן שלנו נמטייה לרבי שמעון אי נמי לכך נקט אפריון לשון רבים שכן דרך הנכבדים כשמדברים בעדם כמו שאמר לבן ונתנה לך גם את זאת ודניאל אמר דנא חלמא ופשריה נאמר קדם מלכא

ומצדיקי הרבים ככוכבים אלו מלמדי תינוקות והא דאמר בסוף פרק אלו עוברין לא מצא בת גבאי צדקה ישא בת מלמדי תינוקות משמע דגבאי צדקה עדיפי ממלמדי תינוקות היינו מסתם מלמדים אבל הכא במלמדים מובהקים כרב שמואל בר שילת איירי כדאמר בהדיא כגון מאן אמר רב כגון רב שמואל בר שילת וכו' ואינהי ודאי עדיפי מגבאי צדקה והתוספות כתבו דצריך לומר דרקיע מזהיר טפי מכוכבים אף על גב דנראה לעינים דכוכבים מאירים טפי מרקיע י"ל דלא כתיב והמשכילים יאירו כאור הרקיע אלא יזהירו כזוהר הרקיע ואיכא למימר דרקיע לית ליה זהרורית טפי מכוכבים והר"ן בחידושיו כתב שראה בחכמת התכונה שדבר כן שהכוכבים מקבלים אורם מאור השמש ולפי שהרקיע גוף דק ובהיר מאוד אינו מקבל אורה ממנו אבל הירח וכוכבים מתוך שהן גופים עבים מקבלים אורו כמו שאנו רואים שאור השמש ניכר יותר באבנים ובארץ ממה שהוא ניכר במים ובאויר ונתבאר שם הענין בדבר שאין בו ספק

ואהביו כצאת השמש בגבורתו תרגם יונתן ורחמוהי יהון עתידין לאזהרא כזיהור יקריה על חד תלת מאה וארבעין ותלתא וכו' ופירש בערך ערך אהב משום דשבעתיים היינו שבעה פעמים שבעה הרי מ"ט ומדכתיב כאור שבעת ימים שבעה פעמים מ"ט הרי שמ"ג משמע דסבירא ליה דכאור שבעת ימים מספר ז' ימים קאמר ועוד נראה לפי שאור חמה של עכשיו אינו אלא חלק שביעי מאותה אור ששימש בשבעת ימי בראשית כדאיתא בספר הבהיר הובא בזוהר פרשת בראשית וז"ל נברא אור גדול שאין כל בריה יכולה לשלוט בו צפה הקדוש ברוך הוא שאין יכולין לסובלו לקח שביעית ושם להם במקומו והשאר גנזו וכו' וכיון דאור חמה לעתיד יהיה שבעתים דהיינו מ"ט פעמים כאותו אור ששימש בימי בראשית נמצא שיהיה שמ"ג פעמים כמות שהיא עתה ולפי מה שכתב בספר הבהיר נראה דלכך כתיב בפרשת בראשית יהי מארת ברקיע חסר וי"ו רמז דמארת שלנו חסרין וי"ו חלקים שאינן אלא חלק שביעי מאור שנברא בתחילה ולפי שהלבנה מקבלת אורה מן החמה לכך נקט מארת לשון רבים

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה