אור ברסלב
תורת אמת פרשת פרשת חיי שרה

תורת אמת· רבי אברהם יהושע השיל מאפטא

פרשת פרשת חיי שרה

פרשת פרשת וירא

בפסוק ויצחק בא מבוא באר לחי רואי וכו' עד סוף הענין ויש לומר דרך רמז והוא דהנה כל העובדות של הצדיקים אינו רק להביא שמחה בעולם ותענוג להבורא שהוא י"ת ישמח בעולמו ויהי' לו שעשועים ותענוג מכל הנבראים וע"י זה רצון הצדיק ותקונו תמיד שיהי' לזרע ישראל שפע ברכות ורב טוב ושלא יהי' לבני ישראל הן בכלל והן בפרט שום חסרון וצער ח"ו אחד מחמת שהיא מצוה לאהוב את ישראל ועוד שאהבת ישראל נקשרת באהבת הבורא והוא אחד כי מי שהוא אוהב את השם הוא אוהב את ישראל עמו כי ואהבת לרעיך וכו' ומצות ואהבת את ד' אלקיך כנ"ל הוא אחד כמו שסמכו אנשי כנסת הגדולה ברכת הבוחר בעמו ישראל באהבה גימטריא אחד אל מצות שמע ישראל כו' אחדות השם ואהבתו והנה הצדיק מקשר ומיחד השני אהבות זו בזו כי מחמת שאוהב את השם ורוצה לשמח את הבורא והצדיק שמאמין שבכל צרות ישראל כביכול לו צר ע"י זה ממשיך טובתי לישראל ופותח עולם השמחה והחדוה וע"י זה הקב"ה שמח עם ברואיו וע"י זה נעשה היחוד אהבת ישראל באהבת הבורא וזהו שכתוב בזוהר הקדוש כי מצטרפין א"ח מאחד עם אותיות ש"מ משמע ונעשה צירוף אשמח וגם הצירוף בא ע"י הצדיק שמקשר אחדות הבורא ואהבתו עם אהבת ישראל ע"י שפותח עולם השמחה ומביא תענוג וחדוה להבורא ב"ה נמצא הצדיק הוא מקושר בעולם החדוה מחמת שחפצו ורצונו דבוקה שם לפתוח מקור השמחה:

והנה ידוע דבאר נקרא כנסת ישראל מחמת שהם כמעין הנובע חיות שע"י נשמות ישראל נמשך שפע ומימי החסדים לכל העולמות הנאצלים והנבראים והיצורי' והנעשים והם הצינורו' לכל השפעות וע"ז נאמר תהום אל תהום קורא לקול צינוריך כי נשמת ישראל הם הצינורות של השפע אשר על ידיהם יתמשך מתהום התחתון לעליון והנה לחי רואי נקרא חיות הבאה מהשגחת הבורא כי בכל מקום שהוא י"ת משגיח שם הוא החיות שלו דהנה ידוע מאמר חז"ל מתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים ושתף מידות הרחמים דלכאורה הוא תמוה והלא אצל הבורא יתברך לא שייך השתנות חלילה כדכתיב אני ד' לא שניתי אך השורש הדבר הוא כך דהנה באמת קודם שנברא העולם הי' כל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים כלולים בכחו וכמוסים בעצמותו קשורים כשלהבת הקשורה בגחלת והנה מיד כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולם שיצאו כל הדברים הנעלמים בכוחו וכמוסים בהיכל קדשו פנימה לצאת לחוץ זהו היציאה גופי' הוא ירידה לפני הדבר ההוא וזהו הצמצום והדין בעצמו לירד מן מקום גבוה אל התחתון, אך במה שהוא ית' הסתכל והשגיח בדבר ההוא בזה הראי' המשיך בו קו החיות אל הדבר ההיא כי במקום השגחתו שם חיותו וע"י זה נתקיים הבריאה מכח חיות הבאה לנבראים ע"י השגחתו ית' וזהו הפירוש ראה שאין העולם מתקיים כו' ר"ל שע"י הדין והצמצומים של הבריאה הנ"ל לא הי' קיום לעולם אך במה שראה בם והשגיח עליהם בזה נתקיימו וזהו השיתוף של מידות הרחמים:

והנה ע"י שהצדיק הוא סרסור ושושבינון המקרב הבאר היא כנ"ל אשר על ידו ישאבו מימי החסד ועל ידו יומשכו השפע לכל העולמות ומקרב אותה אל החיות הבא מהשגחות הבורא ומקשר אותה ונעשה יחוד גמור ע"י זה הוא פותח מקור השמחה והחדוה ומביא תענוג ושעשועים להבורא וממשיך שפע טוב ושמחה לכנ"י וזה שאמר הכתוב ויצחק בא רצ"ל השמחה והחדוה המכונה בשם יצחק כמו שמצינו בזוהר בא מבא ר"ל שזה הצדיק אשר מביא ומקרב את הבאר מים חיים זהו בנ"י אל מקור החיות מהשגחת הבורא ע"י זה נפתח שערי השמחה לעולם ובאה חדוה ותענוגים לכל העולמות עליונים ותחתונים והנה יצחק אבינו הסתכל בזה המדרגה אשר הצדיק יכול להביא שמחה לעולם ע"י קישור קירוב בנ"י אל ההשגחה העליונה אבל והוא יושב בארץ הנגב ע"ד דמצינו בבת כלב שאמרה לאבי' ארץ הנגב נתתנו רצ"ל שהוא מנוגב מכל רצ"ל שיצחק הסתכל בעצמו שהוא עדיין מנוגב מזה הבחינה ובאמת צריך הצדיק לקרב בחינה התחתונה אל ההשגחה העליונה. והוא גולת תחתיות לגלות העליות:

או י"ל דהוא יושב הוא לשון נסתר דקאי על הקב"ה שהוא יושב בסתר ונעלם מכל יושב בארץ הנגב רצ"ל שע"י הצדיק המקרב ומקשר בנ"י עם השגחה עליונה ע"י זה מביא הבורא ב"ה מידות החסד שהוא נגבה בחינת דרום הרוצה להחכים ידרים שהחסד הוא ענף החכמה ושע"י החדוה גורם שהוא ית מתנהג בחסד ומשפיע טובות לעולם:

ויצא יצחק לשוח בשדה ר"ל שיצא יצחק מבחינה הנ"ל לשוח בשדה ע"ד שאמרו חז"ל אברהם קראו הר ויצחק קראו שדה ויעקב קראו בית והנה יצחק הסתכל בחורבן של ישראל וחורבן בהמ"ק ציון שדה תחרש. וז"ש לשוח בשדה ר"ל הסתכל בבחינה של חורבן הבית לפנות ערב ר"ל לפנות ולבער את הערב המרומז לדינים ורצה להשתיק ולהכרית שלא תהי' על זרע ישראל שום שליטת החיצונים וקיטרוג ודין ח"ו וישא עיניו וירא והנה גמלים באים ר"ל שהסתכל כל הטוב שיבוא לישראל ע"י זה אשר אף שהם בגולה בין האומות ויש להם שפע מעט מן המעט ואעפ"כ עובדים השם י"ת. שומרים התורה והמצות וע"י זה צפון רב טוב לבית ישראל והקב"ה יגמול להם כמעשיהם ותשא רבקה את עיני' ר"ל שכינת עוזינו המכונה בשם רבקה ותרא את יצחק שהיא מסתכלת בזה הבחינה של יצחק והיא לא נייחא לה שישראל יסבלו עול גלות, אף שיהי' להם גמול טוב אח"כ, ותפול מעל הגמל ר"ל שהיא נופלת מזה הבחינה של הגמול אשר ימשוך מהגלות, ותאמר מי האיש הלזה ההולך בשדה לקראתינו ר"ל מי זה הצדיק אשר רוצה זו הבחינה של השדה ר"ל החורבן והגלות כי באמת יש כמה צדיקים אשר רוצים בזה כדי שיתקרבו ישראל לאביהם שבשמים ויהי' להם גמול טוב' ויאמר הוא אדוני ר"ל זהו הבחינה של אדוני ר"ל מידת יצחק הוא מידת של גבורה, ותקח הצעיף ותתכס ר"ל ששכינת עוזינו רואות שכנ"י היא בגלות אז היא מתלבשת בכמה לבושין ומשתתפת עמנו בגלותא, כי כל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם אף שאינו בהתגלות אבל היא באתכסיא ואי"ה בזמן הגאולה אז יגלה כבוד ד' ותפשוט עצמה מכל הלבושין ותתגלה מלכותו עלינו ויקוים הכתוב ולא יכנף עוד מוריך והיה עיניך רואות את מוריך כו' אכ"י:

חסלת פרשת חיי שרה פרשת תולדות

אלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק דהנה אף שלפי ראות עינינו בתורתינו הקדושה ובספרי חכמי האמת מצינו דמדת אברהם הוא מידת חסד ואהבה שהי' מדתו תמיד לקרב בני אדם לעבודת הבורא ולגמול חסד עמהם בגוף ובממון והוא הי' מרכבה לימין לפתוח שערי חסד בעולם אבל ביצחק אבינו מצינו בתורה שהי' מדתו עזה וגבורה להודיע ולפרסם אלקותו ית' בעולם ע"י שכר ועונש לירא ולפחד מפניו ולא נשא פנים לשום אדם בעולם כמו שמצינו בתורה שלא חלק כבוד אף למלכות כמ"ש מדוע באתם אלי ואתם שנאתם וכו' מפני שהי' מדתו עזה אבל תולדות של יצחק ושורשו הם חסדים גדולים אך שאורות החסדים הם גנוזים ומכוסים במדה זו השמאלית אבל חיצונית המתפשטות ממידה זו הם דינים וגבורות וזה שאמר הכתוב מה רב טובך אשר צפנת ליראיך ר"ל במיד' יראה היא בחינת מידת הצפון בו גנוז וטמון רב טוב וחסד ובזה תבין מה שאנו רואים שזהב חשוב מכסף בעולם אף שהכסף הוא חסד שגוונו חיוור ולבן אבל זהב מרומז לגבורת הנוטים לאדמימות אעפ"כ אנו רואים שהזהב חשוב בעולם יותר מכסף אלא וודאי שתוך בחינתו נעלם בתוכו חסדים יקרים ואורות גנוזים אך שבחיצוניות הדבר הם בחינת הסוגים הנקרא היתוכא דדהבא והנה כעת שאנחנו בגלות אין בנו כח לינק מן המדה זו להמשיך השפע מן האורות והחסדים הטובים הצפונים בה מחמת שכעת היא שליטת החיצונים והתפשטות השמאלית גוברת בעול' וצריכי' אנחנו להמשיך חיות רק מן הימין הפשוט ומן חסדי אברהם המגולים עד ביאת משיחינו ב"ב ואז יסולק כל החיצונית מכל העולמות ונגלה כבוד ד' ויתגלה פנימיות האורות מכל המידות ויתגבר האור בעולם ואז יתאחדו המדות ויומתקו כל הגבורות אבל לעת עתה אין בנו כח לימשך ממדה זו טובות מהאור הגנו' כמו שפירש"י בפסוק ויתן אותם אלקים ברקיע השמים להאיר על הארץ וכו' כי באמת אור הנזכר ה' פעמים במעשי בראשית זה גנוז לצדיקים לעתיד לבוא ואף זה האור הנמצא בעולם הוא ג"כ ברקיע השני כדי שיוכלו הנבראים לקבל ממנו ולהנות מזה האור עד עת הגאולה שיסיר החשך ויתרבה האור ויוצא הקב"ה חמה מנרתיקה אבל באמת גם במידת הגבורה נכלל וכמוס שורש החסדים והימין ומדת אברהם נכלל באמת במדת השמאלית של יצחק וזש"ה ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק התולדות והשורש והכח הכמוס במידת יצחק כמו הבן אשר הוא מושרש בטיפה הבא מן המוח של האב והוא באמת בחינת חסד מידת אברהם וז"ש בן אברהם וכח האב נכלל בכח הבן ובזה יתבאר דברי הכתוב ויהי ביום ההוא ויבואו עבדי יצחק ויגידו לו על אודות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים דהנה לפי הנ"ל שכתבנו שיש טובו' מגולים וטובות גנוזים והוא דהבורא ית' הטביע בכנ"י בכללות ובפרטות בכל אדם אשר יהי' בו מעיין ובאר של מים חיים ונבוע של כל המידות העליונות נבוע של חכמה בינה ודעת נבוע של תורה וחכמת אלקות אך שהמעיין סתום בעפריות החומר וחשך של גשמיות הסותם המעיין ומעכב את הנבוע בו וצריך האדם לחפור נבוע ההוא ולהסיר המסך המבדיל המעכב את הנבוע הנ"ל ויש צדיק אשר הקב"ה מתנהג עמו במידת חסדים המגולים מים החיים ומדריך עצמו להבורא ב"ה אבל יש בני אדם אשר מסכים גדולים יש להם ואדמת וארציות חומרו יסתום מאוד המעיין וצריך הקב"ה לסבב אליו ולגלגל אליו ע"י מידת הגבורה ולהסיר ממנו החשך ואז נתגלה אליו המעיין ונפתח אליו הנבוע ויצאו ממנו מים חיים ר"ל מיין נוקבין מתתא לעילא ע"י התורה והמצות וזה הבחינה נקרא עבדי יצחק הם השליחות של מידה זו אשר הקב"ה מגלגל מרדות על האדם ע"י שלוחי הדין ואחר כך כשיפתח המעיין אזי נסתלק מהאדם כל המרדות והדינין וכל הגבורות נמתקים וז"ש ויבואו עבדי יצחק שלוחי הדין שעושים פעולתם ופותחין המעיין אזי נסתלקו מהאדם הדינים ונמתקים הגבורות ומתהפכין לסניגורים ולפרקליטין וז"ש הכתוב ויגידו לו ע"ד ממגד תבואת שמש שנמתקין ע"י וז"ש על אודות הבאר אשר חפרו ר"ל שפתחו הבאר אשר היא סתימה מחשכת החומר ויאמרו לו מצאנו מים אשר יוצאים מכל האדם כשיפתח אור נשמתו ואז נמתקים הדינים ומתחיל להתנוצץ אור החכמה ואור התורה והמצות ונמשכין מיין נוקבין לכל העולמות וכל הדינים מתהפכים לרחמים וחסדים גדולים אמן כן יהי רצון: בפסוק ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו ה' הנה רש"י ז"ל פירש שאומד זה למעשרות הי' ונראה דרש"י בא לתרץ דהנה באמת אמרו חז"ל אין הברכה שורה בדבר הנמדד וכאן שהי' מידה וגבול והאיך נשתלחה בה הברכה ולכך פירש"י דאומד זה למעשרות דהנה טעם שאין הברכה שורה בדבר הנמדד הוא משום דכיוון דאדם מקפיד למנותו ונותן בו מידה וגבול א"א להתברך ולכך פירש"י דאומד זה למעשרות שזה המנין היה צריך לדבר שבקדושה כקדושת מעשר וכיוון שהשרה על התבואה חיות הרוחניות של הקדושה ודבר רוחני טבעה להתפשט עד אין שיעור לכך ויברכהו ה'

או יש לומר דהנה בגשמיות המקום מקמץ ומגביל אל הדבר ההוא וא"א ליכנס בתוכו יותר מן החלל של הכלי או המקום המקיפו אבל הרוחניות אין מקום שיוכל להקיפו והוא מתפשט עד אין שיעור וערך והנה אמרו חז"ל חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולן היו ידועין למשה חוץ מאחד שלא השיג שנא' ותחסריהו מעט מאלקים ואלו הנו"ן שערי בינה הם הם בכל חלקי הבריאה אפי' בצומחים בכל אחד כנוס כח ושכל חלק רוחני מן החמישים שערים ולכך יש לומר דרך רמז דעבור זה שיעור תרומה גדולה תרי ממאה אחד מחמישים דכמו דבחמישים שערי בינה הרוחניום יש שער אחד שאינו מתגלה לבני אדם ואפילו למשה רבן של כל הנביאים כ"כ בכל הדברים אשר כמוס בהם כחות מכל החמשים שערים כמו התבואה לכך אמרה תורה להפריש חלק אחד מחמישים חלקים לו והי' קודש להשם דוגמת שער החמישים שהוא קודש קדשים וטמיר ונעלם מבני אדם וזה נקרא תרומה גדולה שהוא אחד מנו"ן שערי בינה נגד נו"ן גדולה הכתובה בתיבת נוצ"ר חסד שהוא מסטרא דבינה ושם אתוון רברבין כנודע וא"כ בכל דבר שהצדיק עושה למטה הוא דוגמת הקדושה למעלה ולכן נחשב כאילו הם כפולים ונמצא ע"י עובדות הצדיק הם מאה שערים כיון שמקשר הגשמי עם הרוחני ועושה עובדא למטה ומעורר שורשו למעלה הרומז נגד דבר זה ושור' על עשי' זו רוחניות הקדוש' ואז ממילא חל על הדבר ההוא ברכת השם וז"ש ויזרע יצחק בארץ ההוא שהיה מקום מוגבל ארץ הזו וגם שנה זו והיה מוגבל זמן ובמקום אך ע"י שהמציא מאה שערים שהתעורר במעשיו להחמשים שערי בינה העליונים וקשר אותם במעשיו למטה לכללם בקדושה הרוחניות ונעשו מאה שערים ועי"ז השרה ברכה על הזריעה זו וזה שאמר ויברכהו והבן:

תוכן העניינים

תורת אמת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה