תורה תמימה על תהילים· רבי שמואל נבון
פרק כב · פסוק ב
אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי: ותעמד בחצר בית המלך הפנימית א"ר לוי כיון שהגיעה לבית הצלמים נסתלקה הימנה שכינה אמרה אלי אלי למה עזבתני שמא אתה דן על שוגג כמזיד ועל אונס כרצון או שמא על שקראתיו כלב שנאמר הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי חזרה וקראתו אריה שנאמר הושיעני מפי אריה וכו':
(מגילה טו ע"ב)