תורה תמימה על שיר השירים· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק ד · פסוק יז
יבא דודי לגנו. א"ר יוחנן, למדתך תורה דרך ארץ שלא יהיה החתן נכנס לחופה עד שתתן לו הכלה רשות קעג.
(מ"ר)
יבא דודי לגנו. א"ר יהושע בן לוי, להוטים היו ישראל אחר שכינה במדבר [כמש"נ משכני אחריך נרוצה] היך מה דאת אמר יבא דודי לגנו – לגינונו קעד.
(שם פרשה א' פסוק ד')
יבא דודי לגנו וגו'. דבר אחר עורי צפון זו עולה שנשחטת בצפון ובאי תימן אלו שלמים שנשחטים בדרום קעה, הפיחי גני זה אהל מועד, יזלו בשמיו אלו קטורת הסמים, יבא דודי לגנו זו השכינה קעו ויאכל פרי מגדיו אלו הקרבנות. באתי לגני אחותי כלה זה יום שמיני קעז אריתי מורי עם בשמי זה לבונת הקטורת ולבונת המנחה, אכלתי יערי עם דבשי אלו אברי העולה ואימורי קדשי קדשים קעח שתיתי ייני עם חלבי אלו הנסכים ואימורי קדשים קלים, אכלו רעים זה משה ואהרן, שתו ושכרו דודים זו כנסת ישאל קעט.
(מ"ר פ' נשא פ' י"ג)