תורה תמימה על שיר השירים· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק ד · פסוק יג
שלחיך פרדס רמונים. [בדם נדות איירי, לומר לך, מה פרדס זה נעול כך האשה בשעת נדותה נעולה מלהזקק לבעלה] קנ.
(נדה י"ט ב')
שלחיך פרדס רמונים. מהו שלחיך, לשון בני אדם הוא, מה שלח פלוני לארוסתו – רמונים, [משל לכנסת ישראל והקב"ה] היא הכניסה לו כלים ובשמים במנין קנא והוא הכניס לה כלים ובשמים שלא במנין, בא שלמה ופירש כפרים עם נרדים קנב.
(מ"ר)
שלחיך פרדס רמונים. שלחיך – עתיד הקב"ה לעשותך כפרדס רמונים לעתיד לבא, זה הבאר קנג, מאין היו ישראל [מנסכין יין] כל מ' שנה שהיו במדבר – מן הבאר, שהיה מעלה להם מיני דשאים וזרעונים ואילנות, ותדע לך שהוא כן, שכיון שמתה מרים ופסק הבאר אמרו לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון קנד.
(שם)
שלחיך פרדס רמונים. שילוחך – עתיד הקב"ה לעשותך כפרדס רמונים לעתיד לבא, ואיזה זה – זה הנחל, דכתיב (יחזקאל מ״ז:י״ב) ועל הנחל יעלה על שפתו וגו' קנה.
(שם)
שלחיך פרדס רמונים. שלוחך – עתיד הקב"ה לעשותך כפרדס רמונים לעתיד לבא, ואיזה זה – זה אליהו זכור לטוב, שהוא בא לעשות שלום בעולם שנאמר(מלאכי ג׳:כ״ג) הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא והשיב לב אבות על בנים קנו.
(שם)