אור ברסלב

תורה תמימה על שיר השירים· הרב ברוך הלוי אפשטיין

פרק ד · פסוק יא

פסוק י

תטפנה. א"ר חלבו, כשם שעמדו לישראל ששים רבוא של נביאים כך עמדו להם ששים רבוא של נביאות, ובא שלמה ופרסמן נופת תטופנה וגו' קלה.
(שם)

שפתותיך כלה. מה כלה זו מתקשטת בכ"ד קשוטין ואם חיסר אחד מהן אינה כלום קלו כך ת"ח צריך שיהיה רגיל בכ"ד ספרים ואם חיסר אחד מהם אינו כלום קלו ומה כלה זו צנועה כך ת"ח צריך שיהא צנוע, ומה כלה זו יושבת בפוריא ואומרת ראו שאני טהורה קלז, כך ת"ח צריך שלא יהיה בו דבר של דופי.
(שם)

שפתותיך כלה. ר' יוחנן אמר, כל מי שאומר דברי תורה ברבים ואינם ערבים על שומעיהם ככלה זו שעריבה על בני אדם בחופתהקלח נוח לו שלא אמרן, וריש לקיש אמר, ככלה זו שעריבה על בעלה בשעת חופתה.
(שם)

דבש וחלב וגו'. ר' יוסי אומר, כל מי שאומר ד"ת ברבים ואינם ערבים על שומעיהם כדבש זה שבא מצוף נוח לו שלא אמרן קלט, ורבנן אמרי כדבש וחלב המעורבין זב"ז.
(שם)

דבש וחלב וגו'. א"ר ברכיה, והלא אין משקה סורח יותר ממשקה שתחת הלשון קמ ואת אמרת דבש וחלב תחת לשונך אלא אם הלכות קהות דבש וחלב, הלכות המאוששות, על אחת כמה וכמה קמא.
(שם)

תחת לשונך. אמרו ליה סבי דפומבדיתא לרב יוסף, לגמר לן מר במעשה מרכבה, א"ל, תנינא בהו דבש וחלב תחת לשונך, דברים המתוקים מדבש וחלב יהיו תחת לשונך קמב.
(חגיגה י"ג א')

וריח שלמותיך וגו'. [הדא נאמר ביעקב אבינו בשעה שנכנס אל יצחק בבגדי עשו דכתיב ביה] וירח את ריח בגדיו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', והלא אין ריח רע יותר משטף של עזים, אלא כיון שנכנס נכנס עמו גן עדן קמג.
(מ"ר)

וריח שלמותיך וגו'. שאל ר' אליעזר ב"ר שמעון את ר' שמעון ב"ר יוסי, [כתיב שמלתך לא בלתה מעליך וגו' זה ארבעים שנה] וכי לא היו עושין ריח רע מזיעת הגוף, אמר ליה, מתגעגעין היו בעשב הבאר קמד הדא הוא דכתיב בנאות דשא ירביצני, והיה ריחן נודף מסוף העולם ועד סופו ובא שלמה ופירש וריח שלמותיך כריח לבנון.
(שם)

תוכן העניינים

תורה תמימה על שיר השירים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה