תורה תמימה על שיר השירים· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק ד · פסוק ו
עד שיפוח היום. עיין לעיל פרשה ב' פסוק י"ז .
אל הר המור. בשעה שמל אברהם אבינו את עצמו ובני ביתו, ויש אומרים בשעה שמל יהושע את ישראל, עשה ערלותיהן גבעה וזרחה עליהן החמה והתליעו ועלה ריחן לפני הקב"ה כריח קטורת הסמים וכריח קומץ של לבונה שעל גבי אישים, ואמר הקב"ה, לכשיבאו בניהם של אלו לידי עבירות אני נזכר להם ריח זה ומתמלא עליהם רחמים והופך להם מדת הדין לרחמים, הדא הוא דכתיב אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה קג.
(שם)
אל הר המור. אל הר המור זה אברהם שהוא ראש לכל הצדיקים, ואל גבעת הלבונה זה יצחק שנתקרב בקומץ לבונה על גבי המזבח קד.
(שם)