תורה תמימה על רות· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק ד · פסוק ז
על הגאלה ועל התמורה. גאולה זו מכירה, כמש"נ (פ׳ בחקתי) לא יגאל, תמורה – זו חליפין – כמש"נ (שם) לא יחליפנו ולא ימיר אותו ט.
(ב"מ מ"ז א׳)
שלף איש נעלו. מלמד שאין קונין אלא בכלי י.
(שם שם)
שלף איש נעלו. נעלו של מי – של בועז, שכן דרך הלוקח להיות נותן ערבון יא.
(מ"ר)
ונתן לרעהו. אמר רב משרשיא, האי סודרא כיון דתפס ביה שלש על שלש אצבעות קרינן ביה ונתן לרעהו, דכמאן דפסיק דמי וקני יב.
(ב"מ ז׳ א׳)
ונתן לרעהו. מי נתן למי – בועז נתן לגואל יג.
(שם מ"ג א׳)