תורה תמימה על רות· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק ג · פסוק ו
ותרד הגרן וגו׳. כתיב (משלי ט׳:ט׳) תן לחכם ויחכם עוד, א"ר אלעזר, זו רות, דאלו נעמי אמרה לה ורחצת וסכת ושמת שמלותיך עליך [והדר] וירדת הגורן, ואלו בדידה כתיב ותרד הגורן והדר ותעש ככל אשר צותה חמותה ז.
(שבת קי"ג ב׳)
ותעש ככל וגו׳. תניא, תחלת עבורה של מואב לשם זנות שנאמר ויחל העם לזנות אל בנות מואב וסופה לשם שמים, שנאמר ותרד הגורן ותעש ככל אשר צותה חמותה ח.
(מ"ר)