תורה תמימה על רות· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק ג · פסוק ג
ורחצת וסכת. ורחצת מטנופת עבודת כוכבים שלך, וסכת – אלו מצות וצדקות ב.
(מ"ר)
ושמת שמלתיך עליך. וכי ערומה היתה, אלא אלו בגדי שבת, מכאן אמר ר' חנינא צריך אדם שיהיו לו שני עטפים אחד לחול ואחד לשבת ג.
(ירושלמי פאה פ"ח ה"ז)
וירדת הגרן. [מהו וירדתי ג] – אמרה לה, זכותי תרד עמך.
(ירושלמי פאה פ"ח ה"ז)
וירדת הגרן. מכאן שאין עושין גרנות אלא בנמוך שבעיר ד.
(מ"ר)