אור ברסלב
תורה תמימה על רות פרק ב › פסוק יד

תורה תמימה על רות· הרב ברוך הלוי אפשטיין

פרק ב · פסוק יד

פסוק יג

גשי הלם. א"ר אלעזר, רמז רמז לה, עתידה מלכות בית דוד לצאת ממך דכתיב ביה הלום, שנאמר (שמואל ב ז׳:י״ח) ויבא המלך דוד וישב לפני ה׳ ויאמר מי אנכי כי הביאתני עד הלום כו.
(שבת קי"ג ב׳)

ואכלת מן הלחם. רמז רמז לה, זו לחמה של מלכות [שעתידה לצאת ממנה], שנאמר (מלכים א ד׳:א׳) ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כר סלת וששים כר קמח כז.
(מ"ר)

וטבלת פתך בחומץ. א"ר אלעזר, מכאן שהחומץ יפה לשרב כח, ור׳ שמואל בר נחמני אמר, רמז רמז לה, עתיד בן לצאת ממך שמעשיו קשין כחומץ, ומנו – מנשה כט.
(שבת קי"ג ב׳)

וטבלת פתך בחמץ. שכן דרך הקוצרים להיות טובלין פתן בחומץ ל.
(מ"ר)

ותשב מצד הקצרים. מצד הקוצרים ולא בתוך הקוצרים – א"ר אלעזר, רמז רמז לה, שעתידה מלכות בית דוד שתתחלק לא.
(שבת קי"ג ב׳)

ותשב מצד הקצרים וגו'. ותשב מצד הקוצרים – רמז רמז לה שעתידה מלכות בית דוד להנצד ממנו לשעה לב, ויצבט לה קלי – רמז לה שתחזור לו מלכותו לג.
(מ"ר)

ותשב מצד הקצרים וגו׳. ותשב מצד הקוצרים – מצד הקוצרים ודאי לד, ויצבט לה קלי – קליל זעיר בשתי אצבעותיו לה.
(שם)

ויצבט. מהו לשון ויצבט – [לשון אחיזה והושטה הוא] לו.
(חגיגה כ"ב ב׳ וברש"י)

ותאכל ותשבע ותתר. א"ר אלעזר, רמז רמז לה, ותאכל בימי דוד, ותשבע בימי שלמה, ותותר בימי חזקיה לז, ואיכא דאמרי, ותאכל בימי דוד ושלמה ותשבע בימי חזקיה, ותותר בימי רבי לח, דאמר מר אהורייריה דרבי הוי עתיר משבור מלכא לט, במתניתא תני, ותאכל בעוה"ז, ותשבע לימות המשיח, ותותר לעתיד לבא מ.
(שבת קי"ג ב׳)

תוכן העניינים

תורה תמימה על רות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה