תורה תמימה על רות· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק א · פסוק כ
כי המר וגו׳. אמר בר קפרא, משל לפרה סוררה שהעמידוה בעלה לשוק למוכרה, אמר, חרשנית היא ועושה תלמים יפה, אמרו ליה, אם כן הוא, אלו המכות הניכרין בה למה, כך אמרה נעמי, קראנה לי מרה, ולמה – כי המר שדי לי מאד עט.
(שם)