תורה תמימה על רות· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק א · פסוק ז
ותצא מן המקום. וכי לא יצאה משם אלא היא, והלא כמה גמלים כמה חמורים יצאו ואת אמרת ותצא וגו׳, אלא גדול שבעיר הוא זיוה הוא הודה הוא הדרה והוא שבחה, וכשפנה משם פנה זיוה, פנה הודה, פנה הדרה, פנה שבחה לד.
(שם)
ותלכנה בדרך וגו׳. א"ר יוחנן, עברו על שורת הדין. והלכו ביו"ט לה, דבר אחר ותלכנה בדרך – הוצרה עליהם הדרך שהלכו ביחף לו, דבר אחר ותלכנה בדרך – שהיו עסוקים בהלכות גרים לז.
(שם)