תורה תמימה על רות· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק א · פסוק ה
גם שניהם. תניא, לעולם אין בעל הרחמים פורע מן הנפשות תחלה, ואף במחלון וכליון כך היה, בתחלה מתו סוסיהם חמוריהם וגמליהם ואח"כ וימותו גם שניהם מחלון וכליון לא.
(שם)
ותשאר האשה וגו׳. ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה – א"ר חנינא, נעשתה שירי שירים לב.
(מ"ר)