אור ברסלב
תורה תמימה על קהלת פרק י › פסוק טז

תורה תמימה על קהלת· הרב ברוך הלוי אפשטיין

פרק י · פסוק טז

פסוק טו

אי לך ארץ וגו'. תניא, עד מתי יושבין בדין, א"ר ששת, עד זמן סעודה, א"ר חמא, מאי קרא, דכתיב אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו, אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו, בגבורה ולא בשתי – בגבורה של תורה ולא בשתיה של יין נח.
(שבת י׳ א')

אי לך ארץ וגו׳. א"ר אלעאי, בשעה שאמר שלמה קחו לי חרב גזרו את הילד החי, התחיל בית דינו אומרים אי לך ארץ שמלכך נער, לא די האחד שמת אלא שמצוה לגזר לשני, כיון שאמר תנו לה את הילד החי והמת לא תמיתוהו ויצתה בת קול ואמרה היא אמו, התחילו אומרים אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו – בעתו של עוה"ב, בגבורה ולא בשתי – בגבורתא ולא בתשישא נט.
(מ"ר)

אי לך ארץ וגו׳. דבר אחר אי לך ארץ שמלכך נער – אלו מלכי ישראל, אשריך ארץ שמלכך בן חורים – אלו מלכי יהודה, ושריך בבקר יאכלו – אלו מלכי ישראל, ושריך בעת יאכלו – אלו מלכי יהודה ס.
(שם)

תוכן העניינים

תורה תמימה על קהלת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה