אור ברסלב
תורה תמימה על קהלת פרק ט › פסוק ז

תורה תמימה על קהלת· הרב ברוך הלוי אפשטיין

פרק ט · פסוק ז

פסוק ו

לך אכל בשמחה וגו'. אמר רב הונא בריה דר׳ אחא, בשעה שהתנוקות נפטרין מבית רבן, בת קול יוצאת ואומרת להם לך אכול בשמחה לחמך – נתקבל הבל פיכם לפני כריח ניחח כב, ובשעה שישראל נפטרין מבתי כנסיות ובתי מדרשות בת קול יוצאת ואומרת לך אכול בשמחה לחמך – כבר נשמעה תפלתכם לפני כריח ניחח.
(מ"ר)

לך אכל בשמחה וגו׳ – זו פרשת חלה, ושתה בלב טוב יינך – זו פרשת נסכים, כי כבר רצה האלהים את מעשיך, זו הכנסת ישראל לארץ, שנאמר (פ׳ שלח) כי תבאו אל ארץ וגו׳ כג.
(שם)

לך אכל בשמחה וגו׳. רבי יהודה ב"ר סימון פתר קרא באברהם אבינו, בשעה שקרא אליו המלאך אל תשלח ידך אל הנער וגו׳, היה מהרהר בלבו שמא פסלות היה בבני ולא נתקבל לקרבן, יצתה בת קול ואמרה לו אברהם אברהם, לך אכול בשמחה לחמך וגו׳, כי כבר רצה האלהים את מעשיך – רצה האלהים את קרבנך כד.
(שם)

לך אכל בשמחה וגו׳. רבי לוי פתר קרא בראש השנה ויוהכ"פ, ערב ר"ה גדולי הדור מתענין והקב"ה מוחל שליש עונות, ובימים שבין ר"ה ויוהכ"פ יחידים מתענין והקב"ה מוחל עוד שליש, וביום הכפורים מתענין כולם והקב"ה מוחל להם את הכל ובת קול יוצאת ואומרת להם לך אכול בשמחה לחמך וגו׳ כי כבר רצה האלהים את מעשיך – כבר נשמעה תפלתכם כה.
(שם)

תוכן העניינים

תורה תמימה על קהלת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה