אור ברסלב
תורה תמימה על קהלת פרק ז › פסוק טו

תורה תמימה על קהלת· הרב ברוך הלוי אפשטיין

פרק ז · פסוק טו

פסוק יד

את הכל וגו׳. רבי יוחנן אמר, ג' עולמות ראה שלמה בחייו, מלך והדיוט ומלך, חכם טפש וחכם, עשיר עני ועשיר, מאי טעמא, דכתיב את הכל ראיתי בימי הבלי סה.
(מ"ר פרשה א; פסוק י"ב)

צדיק אבד בצדקו. מעשה ביוסי בן פכסוס הכהן שעלתה על רגלו נומי סו ונכנס הרופא לחתכה, אמר ליה יוסי לרופא, לכשתניח בה כחוט השערה הודיעני חתכו והניח בה כחוט השערה, קרא לנחוניא בנו, אמר ליה, נחוניא בני, עד כאן היית חייב להטפל בי, מבאן ואילך צא, שאין אדם מטמא על אבר מן החי של אביו, וכשבא הדבר לפני חכמים אמרו על זה נאמר יש צדיק אובד בצדקו, הצדיק אבד וצדקתו עמו סז.
(ירושלמי נזיר פ"ז ה"א)

צדיק אבד בצדקו. שאלו את שמואל הקטן, מהו דכתיב יש צדיק אובד בצדקו, אמר ליה, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאותו הצדיק עתיד למוט מצדקתו, אמר הקב"ה, עד שהוא בצדקתו אסלקנו, הדא הוא דכתיב יש צדיק אובד בצדקו סח.
(מ"ר)

ויש רשע מאריך ברעתו. ולמה, א"ר יאשיה, מפני ג' דברים, שמא יעשה תשובה, או שמא יעשה מצות שישלם לו הקב"ה שכרו בעוה"ז, או שמא יצאו ממנו בנים צדיקים, שכן מצינו שהאריך הקב"ה פנים לאחז ויצא ממנו חזקיהו, לאמון – ויצא ממנו יאשיהו, לשמעי – ויצא ממנו מרדכי סט.
(שם)

תוכן העניינים

תורה תמימה על קהלת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה