תורה תמימה על קהלת· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק ה · פסוק יב
יש רעה חולה. וכי יש רעה חולה ורעה טובה, אלא איזו היא רעה חולה, כגון עני חלוש ערום ורעב סב.
(מ"ר)
עשר שמור וגו׳. שאל רבן גמליאל ב"ר חנינא לרבי מונא, מהו זה דכתיב יש עושר שמור לבעליו לרעתו, אמר ליה, כל עקרה של עושר הוא עונשי', כשבא עליו עונש המלכות הוא נותן כל מה שיש לו סג.
(שם)
עשר שמור וגו'. רבי יהושע אומר, עושר שמור לבעליו לרעתו – זה קרח סד, ורבי שמואל אומר, זה נבות היזרעאלי סה, רבי יהודה אומר, זה המן סו רבי יצחק אומר, אלו בני גד ובני ראובן סז, רבנן אמרי, זה איוב, שהיה עשיר והעני והעשיר סח.
(שם)