תורה תמימה על קהלת· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק ג · פסוק יא
עשה יפה בעתו. אמר רב, מאי דכתיב את הכל עשה יפה בעתו, מלמד שכל אחד ואחד יפה לו הקב"ה אומנתו בפניו. אמר רב פפא, היינו דאמרי אינשי, תלי ליה קורא לדבר אחר והוא לדידיה אזיל מ.
(ברכות מ"ג ב')
יפה בעתו. א"ר תנחומא, בעונתו נברא העולם, לא היה ראוי להבראות קודם לכן אלא לשעתו נברא, שנאמר את הכל עשה יפה בעתו מא.
(מ"ר)
יפה בעתו. אלו אחר אמר את הכל עשה יפה בעתו הייתי אומר זה שלא אכל פרוסת מימיו הוא אומר את הבל עשה יפה בעתו, אבל שלמה שכתוב בו (מלכים א ה׳:ב׳) ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כור סולת וגו', לזה נאה לומר את הכל עשה יפה בעתו מב.
(שם) יפה בעתו. רבי בון אמר, [באברהם אבינו הכתוב מדבר], ראוי היה אברהם להבראות קודם אדם הראשון מג אלא שאמר הקב"ה, אם אברא תחלה את אברהם ואם יקלקל מעשיו אין מי שיבא ויתקן אחריו, אלא הריני בורא אדם ואם יקלקל יבא אברהם ויתקן מד.
(שם)
יפה בעתו. רבי יצחק אומר [בישראל הכתוב מדבר], ראויים היו ישראל מיד שיצאו ממצרים לכנס לארץ, אלא שהיו שם האילנות ישנות מימי נח, אמר הקב"ה, מה אני מכניסם לחורבה, אלא הריני מקיפן דרך המדבר מ' שנה כדי שיעמדו הכנענים ויקצו הישנות ויטעו חדשות ויכנסו ישראל לארץ וימצאו אותה מלאה ברכות מה.
(שם)
יפה בעתו. ר׳ אלעזר אומר [בדוד המלך הכתוב מדבר], מחלוקת שהיתה בין רחבעם וירבעם היתה ראויה להיות בין דוד ושבע בן בכרי מו, אלא שאמר הקב"ה עדיין לא נבנה ביהמ"ק ואני מכניס מחלוקת במלכות בית דוד מז אלא יבנה ביהמ"ק ואח"כ מה שיהיה יהיה.
(מ"ר)
יפה בעתו. רבי אומר, אפילו לדבר עבירה יפה בעתו מח.
(שם)
העלם נתן בלבם. אהבת העולם נתן בלבם, אהבת תינוקת נתן בלבם מט, שאלמלא כן לא היה אדם בונה בית ולא נשא אשה ולא הוליד בנים.
(שם)
העלם נתן בלבם. רבי יונתן אומר, פחדתו של מלאך המות נתן בלבם נ, ור' אחווה בריה דר׳ זירא אמר, העלמת שם המפורש נתן בלבם נא, ולמה כן, מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף נב.
(שם)