אור ברסלב
תורה תמימה על קהלת פרק ג › פסוק ז

תורה תמימה על קהלת· הרב ברוך הלוי אפשטיין

פרק ג · פסוק ז

פסוק ו

עת לקרוע וגו'. עת לקרוע – בשעת מלחמה, ועת לתפור – בשעת שלום כה.
(שם)

עת לקרוע וגו'. רבי יהושע דסכנין פתר קרא בישראל, עת לקרוע – דכתיב (שמואל א ט״ו:כ״ח) קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך, ועת לתפור – דכתיב (יחזקאל ל״ז:י״ז) והיו לאחדים בידך כו.
(שם)

עת לחשות וגו'. [עת לחשות – בשעת האבילות, ועת לדבר – לאחר האבלות] כז.
(מ"ר)

עת לחשות וגו'. עת לחשות ועת לדבר, פעמים שמדבר ומקבל שכר על הדבור ופעמים ששותק ומקבל שכר על השתיקה, וכן באהרן הוא אומר וידם אהרן – וקבל שכר כח, וכן בדוד הוא אומר (תהילים ל״ז:ז׳) דום לה' והתחולל לו, אע"פ שמפיל לך חללים – שתוק כט.
(זבחים קט"ו ב')

עת לחשות וגו׳. רבי יהושע דסכנין פתר קרא בישראל, עת לחשות – דכתיב (ישעיהו מ״ב:י״ד) החשיתי מעולם וגו׳ ל, ועת לדבר – דכתיב דברו על לב ירושלים וגו׳ לא.
(מ"ר)

תוכן העניינים

תורה תמימה על קהלת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה