תורה תמימה על קהלת· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק ג · פסוק ד
עת לבכות וגו׳. עת לבכות בשעת האבל, ועת לשחוק – אחר האבל, עת ספוד – בשעת האבל, ועת רקוד – אחר האבל טז.
(שם)
עת לבכות וגו׳. רבי יהושע דסכנין פתר קרא בישראל, עת לבכות – דכתיב בכה תבכה בלילה, ועת לשחוק דכתיב (תהלים קט"ו) אז ימלא שחוק פינו, עת ספוד – דכתיב (ישעיה כ"ב) ויקרא ה' אלהים ביום ההוא לבכי ולמספד יז, ועת רקוד – דכתיב (זכריה ח׳) ורחובות העיר ימלאו וגו' יח.
(שם)