תורה תמימה על קהלת· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק א · פסוק יב
אני קהלת. א"ר שמואל בר רב יצחק, זה היה ראוי להכתב בתחלת הספר ולמה נכתב כאן, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה נד.
(שם)
הייתי מלך. ר, אוניא אמר, ג׳ עולמות ראה שלמה בחייו, הדיוט מלך והדיוט, טפש וחכם וטפש, עני עשיר ועני, ומה טעם – שנאמר אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים, הוינא כד הוינא וכדו לית אנא מידי נה.
(שם)
הייתי מלך. בשעה שירד מלאך בדמות שלמה וישב על כסאו היה שלמה מחזר על בתי כנסיות ובתי מדרשות ובתי גדולי ישראל ואמר אני קהלת הייתי מלך בירושלים נו.
(מ"ר ב׳ ב׳)
מלך על ישראל. ולמעלה הוא אומר (פסוק א') מלך בירושלים, מלמד שמקודם מלך על כל ישראל ולבסוף לא מלך אלא על ירושלים נז.
(סנהדרין כ׳ ב')