תורה תמימה על קהלת· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק א · פסוק ט
מה שהיה וגו'. רבנן אמרי, לעתיד לבא מתכנסין הדורות לפני הקב"ה ואומרים לפניו, רבש"ע, מי יאמר לפניך שירה תחלה, ואומר להם, לשעבר לא אמר שירה לפני אלא דורו של משה, ועכשיו לא יאמר אלא הוא, שנאמר (ישעיהו מ״ב:י׳) שירו לה׳ שיר חדש תהלתו בקצה הארץ יורדי הים ומלואו וגו', [הוי – מה שהיה הוא שיהיה] מד.
(שם)
ואין כל חדש וגו'. דרש רבן גמליאל, עתידה אשה שתלד בכל יום מה שנאמר (ירמיהו ל״א:ח׳) הרה ויולדת יחדיו, לגלג עליו אותו תלמיד, אמר, והא אין כל חדש תחת השמש כתיב, אמר ליה, בא ואראך דוגמתו בעוה"ז, נפק אחוי ליה תרנגולת מו.
(שבת ל׳ ב׳)