תורה תמימה על אסתר· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק ז · פסוק ח
והמלך שב. ולמעלה כתיב והמלך קם בחמתו, מקיש שיבה לקימה, מה קימה בחימה אף שיבה בחימה, דאזל ואשכח למלאכי השרת דאדמו ליה כגברי וקא עקרי לאילני דבוסתנא, ואמר להו מאי עובדייכו, אמרו ליה, דפקדינן המן ג.
(מגילה ט"ז א')
והמן נפל. נפל מבעי ליה, א"ר אלעזר, מלמד שבא מלאך והפילו עליה ד.
(שם שם)