תורה תמימה על אסתר· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק ו · פסוק יב
וישב מרדכי וגו'. אמר רב ששת, ששב לשקו ולתעניתו יג.
(מגילה ט"ז א')
אבל וחפוי ראש. כי הוי נקיט ואזיל עם מרדכי בשבילא דבי המן ' חזיתיה ברתיה דהוי קאים אאיגרא, סברה היא, האי דרכיב אבוהא הוא והאי דמסגא קמיה – מרדכי, שקלא עציצא דביהכ"ס ושדיתיה ארישיה דאבוה, דלי עינה וחזיא דאבוהא הוא, נפלה מאיגרא לארעא ומתה, והיינו דכתיב והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש, אבל על בתו וחפוי ראש על מה שאירע לו יד.
(מגילה ט"ז א')