תורה תמימה על אסתר· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק ג · פסוק י
ויסר המלך וגו'. אמר רבא, משל דאחשורש והמן למה הדבר דומה, לשני בני אדם, לאחד היה תל בתוך שדהו ולאחד חריץ, בעל החריץ אמר מי יתן לי זה בדמים, ובעל התל אמר מי יתן לי זה בדמים, לימים נזדווגו זה אצל זה אמר לו בעל החריץ לבעל התל מכור לי תלך, אמר לו, טול אותה בחנם, ולואי, ודכותה – ויסר המלך את טבעתו ויתנה להמן כד.
(מגילה י"ד ב')
ויסר המלך את טבעתו. א"ר אבא בר כהנא, גדולה הסרת טבעת זו יותר ממ"ח נביאים וז' נביאות שנתנבאו להם לישראל, שכולם לא החזירים למוטב, ואלו הסרת טבעת – החזירתן למוטב כה.
(מגילה י"ג א')
ויסר המלך את טבעתו. רבנן אמרי, אחשורוש שונא את ישראל יותר מהמן הרשע, מנהגו של עולם לוקח נותן עירבון למוכר והכא המוכר נותן ערבון, כמש"נ ויסר המלך את טבעתו ויתנה להמן וגו' כו.
(מ"ר)