תורה תמימה על אסתר· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק ב · פסוק יא
מרדכי מתהלך וגו'. מרדכי הוא אחד מאלה שניתן להם רמז מן השמים וחשו, אמר, וכי אפשר לצדקת זו שתנשא לערל, אלא שעתיד דבר גדול שיארע על ישראל ועתידים להנצל על ידה, הדא הוא דכתיב ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר וגו' כד.
(מ"ר)
חצר בית הנשים. לשאול על כתמה ועל נדותה כה.
(שם)
את שלום אסתר. שלא יעשו לה כשפים כו.
(שם)
את שלום אסתר. אמר ליה הקב"ה, אתה דרשת שלום נפש אחת, חייך שסופך לדרוש שלום אומה שלמה, הדא הוא דכתיב (י' ב') דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו כז.
(שם)