תורה תמימה על איכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק ד · פסוק טו
סורו טמא וגו׳. כתיב (מ"ב י"א י׳) והשלישית בשער סורמד) למה נקרא שמו סור, ששם היו טמאין פורשין, הדא היא דכתיב סורו טמא קראו למו [ירושלמי עירובין פ"ה ה"א].
כי נצו וגו׳. רבי חנינא אומר, לא גלו ישראל עד שנאצו להקב"ה, ורבי סימון אמר – עד שנעשו בעלי מצות להקב"המה) [מ"ר].