תורה תמימה על איכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק ד · פסוק ד
דבק לשון יונק. א"ר אבא בר כהנא, אמת המים שהיתה באה מן החנויותיח) עמדו המציקים החריבוה ושפכוה, והיה אדם מוליך את בנו לאמה ולא מצא מים והיה מדבק לשונו לחכו בצמאיט) [מ"ר].
פרש אין להם. [מהו פורש], ר׳ יהודה אומר, מענין (ירמיה י"ז) ולא יפרסו להם על אבל, ואם אין מי שיתן להם מי ינחמםכ), ר׳ נחמיה אומר, מענין (ישעיהו נ״ח:ז׳) הלא פרוס לרעב לחמך, אין מי שיתן להם פרוסה של לחם, ורבנן אמרי, מענין מפרסת פרסה, אין להם מי שיעמוד בשורה לתנחומי אבליםכא) [שם].