תורה תמימה על איכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק ג · פסוק מא
נשא לבבנו אל כפים. א"ר אמי, אין תפלתו של אדם נשמעת אלא א"כ משים נפשו בכפו, שנאמר נשא לבבינו אל כפים סג) [תענית ח׳ א׳].
נשא לבבנו אל כפים. אמר רב אדא בר אהבה, אדם שיש בידו עבירה ומתודה ואינו חוזר בו, למה הוא דומה, לאדם שתופס שרץ בידו וטובל, שאפילו יטבול בכל מימות שבעולם לא עלתה לו טבילה, זרקו מידו, כיון שטבל בארבעים סאה מיד עלתה לו טבילה, שנאמר (משלי כ״ח:י״ג) ומודה ועוזב ירוחם, ואומר, נשא לבבינו אל כפים אל אל בשמים סד) [תענית ט"ז א'].
נשא לבבנו אל כפים. וכי אפשר לאדם לישא את לבו בידיו, אלא ישוח לבו לידיו ואח"כ אל אל בשמים סה) [ירושלמי תענית פ"ב ה"א].