תורה תמימה על איכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין
פרק ג · פסוק טז
ויגרס בחצץ שני. לאחר שהיה אוכל רב כל מאכלו בערב ת"ב היה טובל פתו באפר ואוכלו ואמר, זו היא עיקר סעודת ערב ת"ב לקיים מה שנאמר ויגרס בחצץ שני הכפישני באפרל) [ירושלמי תענית פ"ד ה"ז].
ויגרס בחצץ שני. כשגלו ישראל היה אחד בא ללוש את עיסתו ולא היה יודע במהלא), והיה חופר ועושה גומא ולש בתוכה והיו הצרורות מתדבקות בעיסה, וכיון שנותנה בתוך פיו היו שיניו קהות, לקיים מה שנאמר ויגרס בחצץ שני [מ"ר פרשה א' פסוק ב׳].