אור ברסלב
תורה ומדע 1 החיים המסתוריים של הצמחים › ג. האם הצמחים מושפעים מתשומת לב ואהדה?

תורה ומדע 1

החיים המסתוריים של הצמחים · ג. האם הצמחים מושפעים מתשומת לב ואהדה?

ב. האם הצמחים "רואים"?

מרסל פוגל, כימאי צעיר מקליפורניה, שקד על "יצירת קשר של יחסי גומלין" עם צמחיו. קשה להאמין שאכן תשומת הלב והאהדה שמרעיפים על צמח, משפיעים עליו לפרוח ולהתפתח, וכן להפך. אבל החוקרים הגיעו אכן למסקנה הזאת, אחרי מחקרים מוכחים רבים!

פוגל ביצע ניסוי מעניין: הוא ביקש מאחד מחבריו, פסיכולוג קליני, להתבונן ול"הקרין" רגש עז אל הצמח שלפניו. הצמח התפרץ בתגובה עזה ומיידית - אבל אז לפתע "שבק חיים". על מה חשבת? שאל פוגל המסוקרן. האיש השיב שכאשר התבונן בצמח וניסה לחשוב עליו, נזכר בצמח שיש לו מאותו סוג בדיוק בבית, והישווה בין שניהם. הוא סיכם בליבו שהצמח של פוגל נחות בהרבה. "רגשות" הצמח נפגעו עד כדי כך שהוא מיאן להגיב במשך כל אותו יום, והוסיף "להחמיץ פנים" שבועות לאחר האירוע...

הצמחים, סוברים הבוטניקאים, ניחונו ב"חושים" מסתוריים המאפשרים להם לחוש את המתרחש בסביבתם ולהגיב עליו בתחכום שעולה עשרות מונים על זה של האדם!

בשלב הבא, אחרי עשרות נסיונות שהוכיחו את הקשר האפשרי בין הצמח לסובב אותו, הצליח פוגל להגיע לדרגה שבה - כל אימת שחווה חוויה מרגשת מכל סוג שהוא, הגיבו הצמחים בהתאם. אפילו צמח שהיה מרוחק ממנו!

באחד הניסויים שתועדו, קטף פוגל שני עלים משיח מסויים והניח אחד מהם על השולחן והשני - סמוך למיטתו. לאחד הקדיש תשומת לב מרובה, מהשני התעלם.

"בכל בוקר כשאני מתעורר, סיפר, אני מסתכל בעלה שליד מיטתי ורוצה שהוא ימשיך לחיות. איני מקדיש תשומת לב לעלה השני". כעבור חודש הזמין פוגל את עמיתיו בחברת אי.בי.אם, שבה עבד. הם בקושי האמינו לו: העלה שהתעלם ממנו, היה כמוש ונבול לגמרי. השני, זה שהניח ליד מיטתו, היה ירוק ורענן כולו!

מן הראוי לצטט בזה את לשון הזוהר הקדוש (מתורגם):

"אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין ממונה עליו מלמעלה, ושומר אותו... ואומר לו: גדל!" (זוהר בהשמטות לח"א סא, ובראשית רבה י, ו)

תוכן העניינים

תורה ומדע 1

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה