אור ברסלב

תוספות רי"ד על ביצה· רבנו ישעיה דטראני [הרי"ד]

דף כא.

דף כ:

ומברכין עלי' ומזמנין עלי' מהכא מוכח דדוקא אם אכלו כל השלשה דגן מזמנין ואם לאו אין מזמנין ומאי דאמרי' בפ' שלשה שאכלו תשעה שאכלו דגן ואחד אכל ירק מצטרף כדאמרי התם רבוותא דוקא לעשרה מצטרף אבל לשלשה אינו מצטרף עד שיאכל כזית דגן ומש"ה בעינן הכ' שיהו הרועים אוכלין ממנה שתהא חשובה פת לזמן עלי' דאי משום ברכת המזון כבר אמר מברכין עלי' דהיינו ברכת המזון א"כ מזמנין הוא הזימון שאומר בשלשה נברך שאכלנו ובעי' שכל השלשה יאכלו דגן:

ומי אית לי' לרב חסדא הואיל והאיתמר כו' אי קשיא ותיפשוט דלית לי' הואיל מדאסר לאפותה ולא אמרי' הואיל דכל ריפתא וריפתא חזיא לי' יאפה את כולה כדאמר רב בקומחא ובני חיל אחשובה לא יקרא זה הואיל דאע"ג דמצי למיכל ריפתא מינייהו בההוא ריפתא איכא חולקא לגוי ואם יאכלנה מחזיק לו טובה ונמצא שלחמו של גוי שיש לו חלק בו הוא אוכל וכיון שיש לו חלק בו אסור לרב חסדא אע"פ שיכול לאוכלו אלא הואיל בעינין שיוכל לסלק חלק הגוי מעליו לגמרי כמו שמסלק הכלבים מן העיסה אגב נבלה ואין לומר יכול לסלקי בזוזי דמאן לימא לן דמסתלק גוי בזוזי והילכך הוה אסור ובעיסת הכלבים יאסור אך אם יש לו נבלה שיסלקם ממש מן העיסה בנבלה:

תוכן העניינים

תוספות רי"ד על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה