תוספות רבי עקיבא איגר על משנה תרומות· רבי עקיבא איגר
פרק ב · משנה ב
[אות יז] בר"ב ד"ה ואם תרם כו'. קודם שהגיעה לעונת מעשרות. תמהני דאם הכוונה לעונת מעשרות שבמתני' (פ"א דמעשרות) והא במחובר ל"ש נטמאת. ואם הכוונה לענין עונת גמר מלאכה הא אף בנטמא מקודם לזה מקרי שעת הכושר דמיד שתלשה אם קרא עלה שם תרומה. מהני. והר"ש כתב כגון דנפל עליה מים במחובר ותלשה הטמא בעוד משקה טופח עליה דחל עליו ההכשר והטומאה כאחד:
[אות יח] בא"ד לא הויא תרומה מדאו'. דכתי' תתן לו ודרשינן לו ולא לאורו:
[אות יט] בתוי"ט ד"ה היה מפריש. ומפרש לכולה מתני' לענין טומאה. ועוד הפרש יש בין דברי הרמב"ם בפירושו לחבורו. דבפי' כתב אע"פ שהוא שוגג ששכח שהוא טמא וכפי' הר"ש והר"ב. ובחבורו כתב וז"ל אבל אם ידע ושגג שמותר לתרום מן הטמא על הטהור הרי הוא כמזיד. נראה דמפרש למתני' אע"פ שהוא שוגג היינו שטועה בדין ואומר מותר. אך הלשון דהיה יודע בו בתחילה. תיבת בתחילה אינו מדוקדק כ"כ. ובאמת הרמב"ם בחבורו השמיט תיבת בתחילה. וע' בפמ"ג ליו"ד בש"ך (סי' צ"ט ס"ק י"ב) בסופו: