תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שבת· רבי עקיבא איגר
פרק ה · משנה ב
[אות עח] במשנה אבל לא לחלב. היינו לשמור החלב בדדיה שלא יזוב לארץ ובזה שרי לת"ק דהוי כמו רחלים כבונות דחשבינן ליה מלבוש אע"פ שאינו עשוי לצורך עצמן אלא לשמור הצמר. אבל ברוצה שיקבל הכיס החלב הנוטף מדדיהן גם הת"ק מודה דאסור דהוי משאוי במה שנושאת החלב והוא מלאכה הצריכה לגופה. תוס' בשם הר"ר פורת:
[אות עו] ברע"ב ד"ה בזמן וכו'. מערב שבת. ומוכח כן מסיפא דמתני' אין חמור יוצא במרדעת בזמן שאינה קשורה לו ואי בשאינה קשורה כלל פשיטא שאסור אלא ע"כ דבזמן שאינה קשורה לו מע"ש קאמר הגמרא. והא דלא דייק מרישא דבזמן שהיא קשורה לו דפשיטא דבעי קשורה י"ל דה"א דבא לומר בהיפוך דיוצאת בקשורה אפילו בקשורה בשבת. תוס':
[אות עז] ברע"ב ד"ה צרורות. שלא יטפטף החלב. ובתוס' הקשו דהא במה שהבהמה נושאת החלב הוי משא ואסור משום שביתת בהמתו. ולזה פירשו דמיירי הכל שקושר בשביל שלא יסרטו דדיהן וליבש היינו בזמן שאין חפץ בחלב שרי לפי שמהדקו אבל לחלוב שאינו רוצה שיתייבשו אינו מהדק וחיישי' דלמא נפל ואתי לאתויי: