אור ברסלב

תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שביעית· רבי עקיבא איגר

פרק ו

פרק ה

משנה א

[אות כז] בר"ב ד"ה ועד אמנום. אם נעבד בשביעית נאכל. היינו בקדושת שביעית והיכא דנאכל ונעבד אוכל בתורת חולין. ולאידך פירושא דנאכל היינו אחר הביעור מסתפק במ"ל אם גם קודם הביעור מותר לאכול בתורת חולין או דצריך לאכול בקדושת שביעית ורק בביעור הקילו. והרמב"ם בחבורו מפרש דנאכל ולא נאכל דמשנתנו לענין ספיחים דאסרו חז"ל לאכלו (עיין לקמן פ"ט) בזה לא החמירו לענין כיבוש עולי מצרים אבל כל שאר דיני שביעית נוהג בו. ועיין לקמן (פ"ט מ"ב) מ"ש שם על הגליון:

משנה ג

[אות כח] בר"ב ד"ה בצלים שירדו עליהם גשמים. אע"פ שהוא מרובה. וכ"כ הר"ש והרא"ש. אבל הרמב"ם כתב מה שצמח מהן יהיה כאילו צמח בארץ ויחשבו כפירות שביעית עכ"ל. משמע דגדולים בלחוד הוא דאסורים. וכ"כ בחבורו (פ"ד ה"כ) ואותן העלים אסורים משום ספיחים. והבצלים עצמם מותרים ועומדים. ועיין בתוי"ט בס"פ שאח"ז:

משנה ד

[אות כט] בתוי"ט סד"ה משיעשה כיוצא בו. בשביעית. ועוד דבירק שנגמר גידולו בשביעית לא אזלינן בתר לקיטה עכ"ל:

תוכן העניינים

תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שביעית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה