תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שביעית· רבי עקיבא איגר
פרק ד
משנה ב
[אות כא] בהרע"ב ד"ה שנטייבה. שנחרשה היטב. בירושל' שדה שנתקוצה תמן אמרי בשנטלו קוציה ורבנן דהכא אמרין משחרש על דעתיי' דרבנן דהכא איזהו הטיוב כל העם חורש פעם א' והוא חורש ב' פעמים הובא בהר"ש. לפ"ז מבואר דאם מפרשים שנתקוצה שנטלו קוציו י"ל שנטייבה היינו חרש פ"א ואם מפרשים שנתקוצה שחרש צריך לפרש שנטייבה שנחרש ב' פעמים. וא"כ הרע"ב מזכה שטרי לבי תרי:
משנה ד
[אות כב] ומודים במחליק. עי' תי"ט (פ"ג מ"ג) דפאה ד"ה המחליק:
משנה ח
[אות כג] הבוסר וכו'. מדנקט לשון משהביא מים מזה דקדק רבינו משולם בתוספות ע"ז (דף כ"ט ע"ב) דמשקה שבבוסר לא נקרא יין רק מים ומותר במגע עובד כוכבים עי"ש:
משנה ט
[אות כד] בהרע"ב ד"ה הכניסו שליש כו'. כשנתבשלו יפה. והרא"ש כתב ופי' הראשון עיקר. דעונתן למעשרות הוא הביאו שליש כדאיתא (פ"א דמעשרות) התבואה והזיתים משהביאו שליש עכ"ל. ותמיה לי דלאידך פי' שמוציא מהן עכשיו ממה שמוציא לסאה כשנתבשלו גם התם פירושו כך והרע"ב שם מביא ג"כ ב' פירושים אלו: