תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שבועות· רבי עקיבא איגר
פרק ד · משנה א
[אות כג] במש' שבועת העדות. ואפילו מספק יכול להשביעו שמא יודע לו עדות אף דהוא עצמו לא ידע שיש לו זכות בממון זה. כדמוכח מההיא דאמרי' בסוגיין (דל"ב ב') הכל מודים בעידי מיתה. הר"ן:
[אות כד] במשנה ולא בנשים. אף דאמרי' בסוגיי' הכל מודים בעדי מיתה דחייב כיון דהאמינו חז"ל לע"א להעיד שמת בעלה אם היה מגיד היה מועיל. א"כ משכחת לה שבה"ע גם בנשים דהא גם נאמנות להעיד שמת בעלה. צ"ל כיון דבקרא כתיב והוא עד בעינן שיהי' ראוי לעדות ואשה לאו שם עדות עלה. דאף דנאמנת מת בעלה היינו מכח דייקא ומנסבא מוכח דשפיר מעידה אבל לא מדין עדות. ודווקא בעד אחד כשר והוא עד מיתה דשם עד עליו דהא יכול להצטרף עם אחר וגם הא מועיל עדותו בזה חייב אבל באשה משום מועיל עדותה לחוד אינה חייבת דמ"מ לאו שם עד עלה. ואולם עדיין בהא דקתני וא"נ אלא בראויי' להעיד דמוקמי' דאתי למעוטי משחק בקוביא וכן הוא בהרע"ב בזה הא פס"ע דרבנן כשרים לעדות אשה וא"כ משכחת בזה ק"ש באם השביעה אותם לומר מת בעלי דשם עד עליהם דהא מדאורייתא הוי עד אלא דפטורי' מטעם דאם הי' מגיד לא מועיל כדאי' ביומא ר"פ יה"כ וא"כ בעדות מיתה דהי' מועילי' בעדותן ליחייבי (*עי' בתשובה לרבינו (סי' קע"ט) לחלק הכתבים):