תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שבועות· רבי עקיבא איגר
פרק א · משנה ג
[אות א] במשנה ויה"כ מכפר. דלאו בר קרבן הוא לעולם דאם יוודע לו לא יתחייב קרבן כיון דלא היה לו ידיעה בתחילה. ואף מחטאת קבועה פטור שלא יהא חמור אין בה ויש בה מיש בה ויש בה. תוס' לקמן (ד' י"ט ע"א ד"ה הרי העלם וכו'):
[אות ב] תוי"ט ד"ה שנאמר כו'. ואדחיצון. אף דבזה לא אתיא לכלל חטאת מ"מ אין לחוש כיון דתלי נמי על יש בה ואין בה דאתיא לכלל חטאת. וגם א"א למעט מאחת בשנה דכפרה זו לא תהא אלא פ"א בשנה כיון דעיקר כפרתו הכתובה בו דהיינו יש בה ואין בה אינו אלא פ"א בשנה. ואף דלגבי חיצון גם כן דרשינן כפרה א' מכפר ואינו מכפר ב' כפרות כמ"ש התי"ט במשנה ד' ומטעם דאתקש לפנימי וא"כ אם איתא דפנימי מכפר גם אדחיצון א"כ יהא כפרת חיצון פעמיים בשנה. וכן בהיפוך אם איתא דחיצון מכפר אדפנימי ג"כ יהא חיצון מכפר ב' כפרות. וא"כ בחד שינויא דכפרה אחת מכפר או דבכפרה זו לא תהא וכו' מתרצא ב' פירכות דהש"ס צ"ל דאדרבה לא נילף בהקישא חיצון מפנימי לענין אחת. כדי דמהקישא נוכל ללמוד דמכפר פנימי אדחיצון ג"כ או איפכא. (כ"ז מדברי תוספות דף ח'):
[אות ג] בא"ד דפנימי מיקרב ברישא. דאי ליכא אלא חד יעשו פנימי ולא חיצון (כן סיים בתוס') ויש לעיין הא בליכא אלא חד שעיר א"א לעשות פנימי בלי הגרלה. וכבר עמד בזה הגאון מו"ה נח חיים צבי ז"ל בספרו מעין החכמה (דמ"ו אות מ"א):