תוספות רבי עקיבא איגר על משנה קידושין· רבי עקיבא איגר
פרק ד · משנה א
[אות מד] תוי"ט ד"ה כולם. חששא דכי יסיר לפי שלא חששה התורה ליחס אלא המיוחסים. כצ"ל:
[אות מה] בא"ד לאו בני הסרה נינהו ע"כ. לא זכיתי להבין דהרי חרורי אסור בשפחה כדאיתא במתני' (פ"ד מ"ה) דגיטין הרי דמוזהר בלאו דחיתון א"כ אמאי מותר בנתינה ועי' בתוי"ט (לעיל פ"ג מי"ג). ובתוס' יבמות (דף ע"ט) כתבו דלאו דלא תתחתן איכא למילף משאר פסולי קהל כגון ממזר עמוני ומואבי דשרו בקהל גרים אבל לאו דלא יהיה קדש ל"ש למילף דהא לא תפסי קדושין בשפחה ולא הוי דומיא דשארי פסולים ומש"ה חרורי מותר בממזר ואסור בשפחה והא דממזר מותר בשפחה היינו כדכתב הר"ן בשם ר"ת (בסוף פ' דלעיל) כמ"ש התוי"ט שם בשמו (ועי' פ"ד מ"ד דגיטין בתוי"ט מה שהביא בשם התוס'):