תוספות רבי עקיבא איגר על משנה קידושין· רבי עקיבא איגר
פרק ב · משנה ו
[אות כז] במשנה וכן קטן שקידש. הא דלא כייל הכל בחד בבא ולתני בסוף אעפ"י ששלח סבלונות י"ל דברישא הא דאינה מקודשת היינו דאינה מקודשת ודאי אבל מ"מ לחומרא מקודשת דשמא שוה פרוטה במדי אבל בקטן שקידש אינה מקודשת כלל. ולישנא דוכן היינו לענין דסבלונות לא הוי קדושין. אבל לפ"ז קשה לי בסוגיא אמר רבה ומותבינן אשמעתין דקתני אע"פ וכו' הא רבה אמר רק דחוששין לסבלונות דהוי ספק קדושין דחיישינן לה והרי במתני' ממילא לחומרא מקודשת דשמא שוה פרוטה במדי וע"כ דאינה מקודשת היינו דלחומרא אינה מקודשת. ודוחק לומר דפריך באמת מבבא דוכן קטן שקידש דהא לא מקשה רק מרישא וגם כיון דבממילא מה דקתני במתניתין היינו רק דלחומרא אינה מקודשת אם כן דלמא גם קטן שקידש הכי הוא. ודוחק לומר דהפירכא מדלא כללינהו בחד בבא מוכח דאינה מקודשת בקטן היינו אפי' לחומרא אינה מקודשת וכנ"ל. והיה נראה לומר דפירכת הש"ס דברישא להוי מקודשת לגמרי מספק ספיקא, ספק שמא שוה פרוטה במדי וספק דסבלונות הוי קדושין. ואולם להפוסקים דמשום שוה פרוטה במדי אינה מקודשת מדאורייתא כיון דליכא כסף במקומו א"כ ליכא ספק ספיקא דתהוי מקודשת לגמרי אף לקולא. ועיין: