תוספות רבי עקיבא איגר על משנה פאה· רבי עקיבא איגר
פרק ז
משנה א
[אות ע] שם בשדה. בירושלמי מסיק כיון שעשה רוב השנים בריבוי אע"פ שאינו עושה בכל שנה ושנה סגי בהכי להיות לו שם:
משנה ב
[אות עא] בהרע"ב ד"ה כל זמן. ולא חשיבא שכחה. וכתב הרא"ש ותמיה לי מ"ש מעומר שאינו מציל את הקמה ושמא דרך מלקטי זיתים בעוד שיש להם זיתים תחת האילן כשמביאים הזיתים מסתכלין למעלה אם יש זיתים למעלה ולא סלקו דעתן מהם עכ"ל. ועיין בכ"מ (פ"א הי"ב מהמ"ע) מ"ש אליבא דהרמב"ם לפרש מתני' בארוכה. ובלח"מ למשניות פירש כ"ז שיש לעניים תחת האילן שכחה אפילו אם נתייאשו מאלו שבראש האילן מ"מ אסורים לכל אדם וכן בהיפוך. וכן העלה ג"כ הפר"ח בס' מ"ח:
משנה ו
[אות עב] תוי"ט ד"ה וב"ה. שתופס דמיו. ואינו יוצא לחולין כ"כ בתוס' שם:
[אות עג] בא"ד שאינו תופס דמיו. לשון זה שבתוס' לישנא קלילא ור"ל שיוצא לחולין:
משנה ז
[אות עד] בר"ב ד"ה אם אין בציר. שעושים רביעית. הוא מהירושלמי וה"נ לר"ע אין העניים זוכים ליטול עוללות עד שיבצור בעה"ב ג' אשכולות שעושים רביעית. וכמ"ש הרמב"ם בחבורו: