תוספות רבי עקיבא איגר על משנה עירובין· רבי עקיבא איגר
פרק א · משנה א
[אות א] ברע"ב ד"ה מבוי. ואם הניח את הקורה למעלה. הלשון אינו מדוקדק דהא מסקינן בסוגיא דחלל מבוי תנן היינו דחלל המבוי לא יהיה יותר מכ' אבל בחלל המבוי כ' ומניח עליו הקורה אף דהקורה למעלה מכ' כשר. גם מ"ש הרע"ב ושריוה בתקנתא דלחי או קורה דתיהוי ליה הכירא אינו מדוקדק כ"כ דקי"ל דלחי משום מחיצה עיין בסוגיין (דף ט"ו ע"א):
[אות ב] ברע"ב ד"ה ר"י אומר. לאו משום הכירא. ותמהני דלכאורה משמע בסוגייא דטעמא דר"י דס"ל דלמעלה מכ' ג"כ שלטא ביה עינא דהא בסוגין (דף ג' ע"א) אמרינן דלרבה דס"ל דבסוכה למעלה מכ' דפסול משום דלא שלט ביה עינא הא דפליגי ת"ק ור"י בתרתי בסוכה ובמבוי. דאי אשמעינן גבי סוכה וכו' עכ"פ משמע דטעמא דר"י הכא משום דשלטא ביה עינא כמו בסוכה לרבה. גם בסוגיא (דף י"ב ע"ב) פרכי' לרבה ורבא דס"ל דקורה משום היכר מברייתא דס"ל לר"י שני בתים בשני צידי רה"ר דעושה קורה מכאן וקורה מכאן ומשני דר"י סבר ב' מחיצות דאורייתא הרי מבואר דהש"ס מסיק דגם לר"י קורה משום היכר ובכל הסוגיא לא מצאנו בזה פלוגתא דתנאי אם קורה משום היכר או לא וצ"ע: