תוספות רבי עקיבא איגר על משנה סנהדרין· רבי עקיבא איגר
פרק ט
משנה ד
[אות כג] בהרע"ב ד"ה מי שנתחייב. וחזר ועבר עבירה חמורה. ותימה אמאי נידון בחמורה הא הו"ל עדות שא"א יכול להזימה דאי מתזמי סהדי בתראי לא מקטלי דיאמרו גברא קטילא קטלינן כמו שהעתקתי במכות (פ"א מ"ט) וי"ל דמיירי שעבר עבירה החמורה בפני הב"ד. ועי"ל כיון דאי מתזמי קמאי או מכחשי מהני סהדותא דבתראי עדות שאתה יכול להזימה קרינן בי' עכ"ל תוס':
[אות כד] תוי"ט ד"ה רבי יוסי. לא מצית קטיל ליה. ובשוגג חייב ב' חטאות. וכן אם לא התרו בו משום חמותו והתרו בו משום א"א חייב משום א"א:
משנה ו
[אות כה] תוי"ט ד"ה חוץ לעזרה. במשנה ח' בפ"ק דכלים. אף דבמתני' שם מבואר דמ"מ מדרבנן אין טמא מת נכנס לחיל. עיין בתוס' יבמות (דף ז' ע"ב ד"ה וראה קרי) שהוכיחו ממשנתינו דהכא שלא גזרו רק שלא יכנוס. אבל אם הוא שם לא גזרו שיצא:
סוף הספר