תוספות רבי עקיבא איגר על משנה סוטה· רבי עקיבא איגר
פרק ב · משנה ו
[אות יג] תוי"ט ד"ה זה הכלל. ומדייק מדקתני ולא היתה אסורה וכו'. בסוגיא שלפנינו אינו מדייק כלל מזה ומביא ההוכחה מהרישא ולא על מאחר שתתגרש וכו' ואח"כ יחזירנה וכו' הא יחזירנה ותטמא ה"נ דמתנה. והיינו דמתני' קאמר דהכל שוים דאפי' לר"מ אינו מתנה על הזנות שאחר שתתגרש ואח"כ יחזירנה אבל על הטומאה דאחר שיחזירנה מתנה. והיינו כפירש"י במתני' שהביא התי"ט בדיבור הקודם. ובאמת הגירסא בפנינו בזה שהביא הש"ס זה ופשוט האיבעי'. ואח"כ יחזירנה (ורק במתני' קתני ואח"כ החזירה) ואולי באמת זהו ברייתא ופושט מברייתא ולא ממתני' דבמתני' פירשו כמ"ש התוי"ט בדיבור הקודם דהוא מלתא באפי נפשיה: