תוספות רבי עקיבא איגר על משנה סוטה· רבי עקיבא איגר
פרק א · משנה א
[אות ב] תי"ט ד"ה המקנא. שיכול לפרש הבא לקנאות. כההיא דריש ביצה משנה ב' השוחט חיה ועוף כמ"ש הר"ב שם:
[אות א] הר"ב ד"ה ע"פ ע"א. נאסרה בסתירה כו'. וכן לשון רש"י ז"ל. ומשמע לכאורה דלר"י אינה נאסרת ע"פ ע"א וע"פ עצמו. אבל ברמב"ם (פכ"ד מהל' אישות ופ"א מהל' סוטה) דע"פ עצמו אסורה עליו ואינה שותה וכמ"ש התי"ט (ד"ה רי"א):
[אות ג] שם בתי"ט סד"ה רבי יהושע כו'. ואז יועיל הקינוי כו'. עדיין ק' הא באמת ההלכה כר"י אלא דראוי לחוש לדברי ר"י בר"י. וא"כ אף בזמן מי המרים ואף אם תסתתר הא הב"ד לא ישקו אותה כיון דההלכה דבעי' שגם הקינוי ע"פ שנים ולא תהא לה תקנה וצ"ע (ואף שאפשר לקנאות לה שנית ע"פ עדים אך דברי התי"ט לא יצדקו):