תוספות רבי עקיבא איגר על משנה נזיר· רבי עקיבא איגר
פרק א · משנה ז
[אות ז] תוי"ט ד"ה אמר. דנזירות חדא אריכא כו'. ולענ"ד אף לת"ק דרבי מ"מ י"ל דהכא בעי שיאמר כמנין דבלא"ה כיון דאית ליה קיצותא והו"מ לומר שס"ה נזירות ומדלא אמר הכי מפרשים דברי' דקיבל רק נזירות א' ל' יום וכוונתו מרובה עלי כאילו קבלתי כמנין ימות החמה כההיא דמתני' דלעיל (מ"ג) במכאן ועד סוף עולם כמ"ש התוי"ט אלא ע"כ דהכא דאומר כמנין שאני דא"א לפרש דבריו בענין אחר. אח"כ מצאתי בעזה"י שכ"כ במ"ל וכן מצאתי בעזה"י בשיטה מקובצת למוהר"ר ב"א שהביא בשם הרא"ש דלת"ק דר' דגם בלא מנין אמרינן נזירות הרבה קיבל עליה היינו בלית ביה קיצותא אבל באית ביה קיצותא אמרי' דנזירות אחד ארוך קיבל עליה ע"ש. והיינו דאזיל בשיטת רש"י לעיל דפירש דפירכת הש"ס וליהוי כל אוונא ואוונא קאי אברייתא דמכאן ועד מקום פלוני ועלה משנינן לחלק בין אית ליה קיצותא ללית ביה קיצותא א"כ מבואר דבאית ליה קיצותא מפרשים נזירות חדא אריכתא. וממילא הו"ה לשיטת תוס' דלעיל וכפי מה שהעתיק התי"ט לעיל למה דס"ל דפרכת הש"ס הנ"ל קאי אמתני' דמכאן ועד סוף העולם א"כ מבואר דבאית ליה קיצותא מפרשים נזירות א' ל' יום וא"כ בין כך ובין כך הכא גבי ימות החמה גם לת"ק דר' בעינן דוקא כמנין דבלא"ה לתוס' הוי נזיר ל' יום ולהרא"ש הוי נזיר שנה א':