תוספות רבי עקיבא איגר על משנה נדרים· רבי עקיבא איגר
פרק ב · משנה א
[אות יג] תוי"ט ד"ה כחלת אהרן. הוא אסור משום טבל. ק' לי הא משכחת דקרא שם תרומה בשבלים דלא הי' אסור משום טבל ובפי' נאסר משום תרומה. ובר"ן כ' הטעם כיון דאינו אסור לכל דהא מותר לכהנים דבר האסור מקרי ולא דבר הנדור דמדין נדור הי' ראוי לאסור לכל (* שהרי כשהפרישן לא פירש כן סיום הר"ן בכאן. ועיין במשנה ד' מ"ש התוס' והרא"ש אצל חרמי כהן. ואפשר שגם הר"ן יסבור שם כן וד"ל):
[אות יד] שם תוי"ט ד"ה הר"ז בלא יחל. וכתבו התוס' תימא. ובר"ן כ' דמייתי (הגמרא בזה) ראיה דשייך למנקט על דרבנן בלשון הרי זה בלא יחל:
[אות טו] שם תוי"ט ד"ה שבועה כו'. צ"ע דלא תנן כו'. לק"מ דהא בשבועה לא חייל כלל דמשועבד לה ודוקא בנדר חל באוסר התשמיש על עצמו. אבל שבועה דמתסר נפשיה אחפצא לא חייל והוי כנשבע שלא אשב בסוכה. ופשוט: